| פרישה מוקדמת עשויה להיות מלווה בסיכון מוגבר משמעותית להידרדרות קוגניטיבית, בעיקר בקרב נשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו ב-IZA Institute of Labor Economics.
להערכת היכולות הקוגניטיבית, החוקרים בחנו את הנתונים מסקר ארצי בשם Chinese Health and Retirement Longitudinal Survey, הכולל למעלה מ-17,000 משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה. הסקר בחן את היכולות הקוגניטיביות של הנשאלים, כולל תפקוד הזיכרון.
במחקרים קודמים, החוקרים זיהו השפעה בריאותית חיובית של תכנית הפרישה הסינית, המוכרת בשם New Rural Pension Scheme (NRPS). הם הסבירו כי הם ציפו כי לתכנית הפרישה וההשפעות הבריאותיות החיוביות ישפיעו לטובה על התפקוד הקוגניטיבי, אך התוצאות היו הפוכות.
בקרב משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה, התוצאות העידו כי אלו מאזורים בהם יושמה תכנית NRPS זכו לציונים נמוכים משמעותית בכל המבחנים הקוגניטיביים, בהשוואה לנשאלים מאזורים בהם לא הייתה תכנית דומה.
בקרב נבדקים באזורים בהם הייתה תכנית פרישה קיימת תועדו ציונים שהיו נמוכים בממוצע ב-0.14 נקודות במבחן היזכרות מיידית ונמוכים ב-0.23-0.25 במבחן היזכרות מאוחרת, לצד ירידה של 0.35 נקודות בציון הכולל במבחן היזכרות.
עוד עולה מהמחקר כי הציונים היו נמוכים יותר משמעותית בקרב משתתפים מבוגרים יותר, אשר דיווחו על השתתפות בתכנית הפרישה לגמלאות. עם זאת, חלק גדול מהמשיבים לסקר לא השיבו לשאלה זו.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכנים בהשערת פרישה מנטאלית לגמלאות, לפיה ירידה בפעילות מנטאלית מלווה באטרופיה של כישורים קוגניטיביים ומציעים כי פרישה לגמלאות משחקת תפקיד חשוב בהידרדרות הקוגניטיבית בגיל מבוגר.
IZA Institute of Labor Economics.
לידיעה במדסקייפ
שינויים באופן ההליכה עשויים לנבא מוגבלות ותמותה בקשישים (Sci Transl Med)
| שינויים באופן ההליכה בקשישים עשויים להעיד על סיכון מוגבר לשבריריות (Frailty), מוגבלות ותמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים מדווחים כי מהממצאים עולה כי מאפייני ההליכה עשויים לסייע בניטור המצב הבריאותי של קשישים.
בשנת 2005 ביקשו החוקרים מקשישים לענוד מד ניטור פעילות על שורש כף היד הלא-דומיננטית, למשך עד 10 ימים, בזמן שאלו המשיכו בשגרת היום שלהם. מכשירים אלו מדדו בעיקר את ההאצה של המשתתפים. לאחר השלמת מדידות הבסיס, החוקרים עקבו אחר המשתתפים עד שנת 2018. הם בחנו את הנתונים אודות 1,275 מהמשתתפים. בתחילת המחקר ממוצע גיל המשתתפים עמד על 81 שנים. משך המעקב הממוצע עמד על 6 שנים ונע בין 1-13 שנים.
החוקרים מדווחים על קורלציה בין שינויים בהאצה בתחילת המחקר ובין שבריריות, מוגבלות ותמותה מכל-סיבה. לכל עליה של סטיית תקן אחת בשינויים באופן ההליכה של קשישים, נרשמה עליה של 31% בסיכון לשבריריות, עליה של 15-25% בסיכון למוגבלות ועליה של 26% בסיכון לתמותה.
שבריריות התפתחה בממוצע לאחר 4.7 שנים מתחילת המחקר, מוגבלות הופיעה לאחר 3-4.2 שנים ותמותה לאחר 5.8 שנים, בממוצע. ממצאים אלו לא היו תלויים בגיל, מין, רמת השכלה, מחלות כרוניות, תסמיני דיכאון, תפקוד קוגניטיבי, תפקוד מוטורי, או פעילויות יומיומיות.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת המנגנונים העומדים בבסיס הממצאים שתוארו במחקר זה.
Sci Transl Med. Published online October 30, 2019
לידיעה במדסקייפ
בדיקת חוש הריח והערכה קוגניטיבית קצרה עשויות לסייע בשלילת אבחנת דמנציה (Alzheimers Dement)
| השלמת שתי בדיקות מהירות – בדיקת סקר קוגניטיבית ובדיקת חוש הריח – עשויה לשלול התפתחות דמנציה בעתיד, כולל מחלת אלצהיימר, בחולים עם הפרעות זיכרון קלות, כך עולה מתוצאות מחקר גדול שפורסמו בכתב העת Alzheimer's and Dementia.
מדגם המחקר כלל 749 חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל מפרויקט Washington Heights/Inwood Columbia Aging Project. המשתתפים השלימו את מבחן UPSIT (University of Pennsylvania Smell Identification Test) ו-BOMC (Blessed Orientation Memory Concentration Test). מבחן B-SIT (Brief Smell Identification Test) הינו מבחן להערכת חוש הריח כחלק ממבחן UPSIT.
במהלך המעקב, 15% מהמשתתפים שהשלימו לפחות הערכה נוספת אחת פיתחו דמנציה. 101 מבין 109 החולים הללו פיתחו מחלת אלצהיימר ו-8 החולים האחרים פיתחו ליקוי קוגניטיבי אחר, כולל דמנציה של גופיפי לואי ודמנציה וסקולארית.
לאחר תקנון לגיל, מין, שפה ורמת השכלה, מדד B-SIT נמוך יותר בתחילת המחקר נקשר בקשר מובהק עם התפתחות דמנציה (יחס סיכון של 2.25). תוצאות גרועות יותר במבחן BOMC זוהו גם כן כגורם מנבא משמעותי (יחס סיכון של 5.64).
החוקרים מדווחים כי מבין המשתתפים עם ציונים טובים במדדי B-SIT ו-BOMC, 96.5% לא פיתחו דמנציה לאורך מעקב ממוצע של 4 שנים.
כאשר החוקרים שילבו את תוצאות מבחני BOMC ו-B-SIT ולקחו בחשבון את אותם גורמים, הם מצאו כי תוצאות גרועות יותר במבחן BOMC (יחס סיכון של 5.60) ומדדי B-SIT גרועים יותר (יחס סיכון של 2.25) ניבאו כל אחד סיכוי גבוה יותר להתפתחות דמנציה. מעניין לציין כי לא זוהתה אינטראקציה משמעותית בין שני המנבאים.
המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי מבחן קוגניטיבי קצר, בשילוב עם מבחן להערכת חוש הריח, עשויים לסייע בהערכת הסיכון להתפתחות דמנציה בחולים עם הפרעת זיכרון קלה.
Alzheimers Dement. Published online October 29, 2019
לידיעה במדסקייפ
התועלת של ביופידבק להקלה על עצירות בקשישים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACG)
מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology עולה כי תרגילי ביופידבק הובילו לשיפור משמעותי בעצירות עם Dyssynergic Defecation בקשישים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Dyssynergic Defecation, ביטוי של הפרעה בתפקוד רצפת האגן, מופיעה בעד מחצית מכלל החולים הסובלים מעצירות כרונית. טיפול ביופידבק הוכח כיעיל מאוד בתיקון הפרעה זו אך מחקרים מעטים בחנו את הטיפול בקשישים עם עצירות כרונית על-רקע Dyssynergic Defecation.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי סקרו החוקרים את הרשומות של חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר לקחו חלק בטיפול ביופידבק בשל Dyssynergic Defecation במהלך 2015-2018 והשלימו לפחות שני מפגשי טיפול. בכל מפגש, נבחנו התוצאים לפי דיווח המטופלים, בנוסף להשלמת מנומטריה אנורקטאלית.
החוקרים זיהו 58 חולים (גיל חציוני של 74 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 28.5, משך עצירות ממוצע של 9.5 שנים) שענו על קריטריוני המחקר ואלו לקחו חלק בחציון של שלושה מפגשי ביופידבק. שליש מהחולים דיווחו על היסטוריה של עצירות בילדות ו-22% נשאו אבחנה של תסמונת מעי רגיז.
מהתוצאות לפי דיווח המטופלים עלה שיפור משמעותי במדדי Global Stool Satisfaction, מממוצע של 2.8 נקודות ל-5.0 נקודות. מספר התרופות לריכוך הצואה, תדירות הצואה ומדדי Bristol Stool Score לא השתנו באופן משמעותי. לפני טיפולי ביופידבק, 95% מהחולים דיווחו על תחושת התרוקנות לא-מלאה בתום פעילות המעיים; לאחר מכן, שיעור זה ירד ל-24%. שיעור החולים שדווחו על פעולות ידניות להסרת צואה ירד מ-31% ל-19%. מנתוני מנומטריה עלה כי תועדה תועלת לתרגילי ביופידבק ללא תלות באופי הפרעת Dyssynergic Defecation.
בסיכומו של דבר, ב-81% מהחולים לא תועדה עוד דיס-סינרגיה לאחר טיפול ביופידבק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות תרגילי ביופידבק במקרים של Dyssynergic Defecation עם עצירות בקשישים.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACG
לידיעה ב-MedPage Today
|
|
|
