אורח חיים בריא עשוי להפחית משמעותית את הסיכון לדמנציה (Neurology)
שילוב ארבעה או חמישה אורחות חיים בריאים מלווה בירידה של עד 60% בסיכון לדמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology, המחזקות את הקשר בין אורח חיים בריא ובין סיכון מופחת לדמנציה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לכמת את ההשפעה של אורח חיים בריא על הסיכון למחלת אלצהיימר. הם התבססו על נתונים מפרויקט Chicago Health and Aging Project, שכללו מידע אודות 1,845 משתתפים ופרויקט Rush Memory and Aging Project, עם נתונים אודות 920 משתתפים.
מדד אורח חיים בריא התבסס על העדר עישון, הקפדה על פעילות גופנית בדרגה בינונית-עד-מאומצת בהיקף של לפחות 150 דקות בשבוע, צריכת אלכוהול קלה-עד-מתונה, דיאטת DASH באיכות גבוהה והקפדה על פעילות קוגניטיבית בגיל מבוגר.
לאורך חציון מעקב של 5.8 שנים אחר משתתפים בפרויקט CHAP ושל 6.0 שנים אחר משתתפים בפרויקט MAP, אבחנה חדשה של מחלת אלצהיימר תועדה ב-379 ו-229 משתתפים, בהתאמה. מניתוח מתוקן עלה כי חלה ירידה של 27% בסיכון למחלת אלצהיימר עם כל אורח חיים בריא נוסף. בהשוואה למשתתפים שלא הקפידו כלל על אורחות חיים בריאים, או הקפיד על אחד מהמרכיבים האמורים, הסיכון למחלת אלצהיימר היה נמוך ב-37% באלו שהקפידו על 2-3 אורחות חיים בריאים ונמוך ב-60% באלו שהקפידו על 4-5 אורחות חיים בריאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אורח חיים בריא כמדד משולב מלווה בסיכון מופחת משמעותית לדמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר.
Neurology 2020
מאפיינים הורמונאליים עשויים לעמוד בבסיס ההבדלים המגדריים בסיכון למחלת אלצהיימר (Neurology)
חוסר אסטרוגן על-רקע מנופאוזה עשוי לספק הסבר לסיבה בגינה הסיכון למחלת אלצהיימר הרבה יותר קטן בנשים, בהשוואה לגברים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההבדלים המגדריים בהופעה מאוחרת של מחלת אלצהיימר על-בסיס סמנים מוחיים (עומס עמילואיד ביתא באמצעות PiB-PET, ניוון עצבי על-פי FDG PET ובדיקת MRI).
החוקרים בחנו 121 משתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין (85 נשים, 36 גברים) בגילאי 40-65 שנים. במסגרת המחקר נבחנו מאפיינים קליניים (דוגמת גיל, השכלה, מצב APOE, היסטוריה משפחתית), רפואיים (דוגמת דיכאון, סוכרת, היפרליפידמיה), הורמונאליים (דוגמת מחלת בלוטת תריס, מנופאוזה) ואורח חיים (עישון, דיאטה, פעילות גופנית ופעילות אינטלקטואלית) כגורמי סיכון למחלת אלצהיימר. ניתוח סטטיסטי שימש להשוואת סמנים למחלת אלצהיימר בגברים ובנשים ולזיהוי גורמי סיכון על-רקע מגדרי.
שתי הקבוצות היו דומות במדדים הקליניים והקוגניטיביים. לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, בקרב נשים תועדו משקעי ביתא-עמילואיד גדולים ב-30% בבדיקת PiB PET, מטבוליזם גלוקוז ירוד בהיקף של 22% בבדיקת FDG –PET ונפח קטן ב-11% של החומר האפור והלבן בבדיקת MRI, בהשוואה לגברים.
בגברים לא תועדו סמנים חריגים בהשוואה לנשים. התוצאות לא היו תלויות בגיל ונותרו מובהקות סטטיסטית כאשר החוקרים השלימו ניתוח מתוקן-גיל. מעבר למגדר נקבי, מצב המנופאוזה היה המנבא העקבי ביותר, אשר היה קשור בקשר ההדוק ביותר עם ההבדלים שזוהו בסמנים המוחיים, לאחריהם היו טיפול הורמונאלי, היסטוריה של כריתת רחם ומחלת בלוטת תריס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון הורמונאליים, בפרט מנופאוזה, מנבאים מחלת אלצהיימר בנשים בגיל העמידה. ממצאים אלו מרמזים לחלון הזדמנויות להתערבויות למניעת מחלת אלצהיימר בנשים בשלב מוקדם של תהליך ההזדקנות האנדוקריני.
Neurology. Published online June 24, 2020
עדויות חדשות תומכות בהגדרה חדשה של תת-סוג של מחלת אלצהיימר מוקדמת (Brain Communications)
נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Brain Communications מסייעים בהגדרה ברורה של מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם, צעד אשר יוביל לאבחנה מהירה ומדויקת יותר של מחלה זו.
החוקרים מדווחים על קבוצה של חולים שהתייצגו עם תסמונת דמנציה מתקדמת, אשר התאפיינה בהפרעה עיקרית בתפקודים ניהוליים, גיל הופעה צעיר יחסית ועדות לביומרקרים של מחלת אלצהיימר. הם מסבירים כי בעבר דווח על וריאנטים שונים של דמנציה, כולל וריאנט הופעה מוקדמת של מחלת אלצהיימר, אך לא היו קריטריונים אבחנתיים לתסמונת אותה כינו Progressive Dysexecutive Syndrome.
בסקירה הרטרוספקטיבית דיווחו החוקרים על 55 משתתפים עם אבחנה קלינית של תסמונת Progressive Dysexecutive Syndrome עם נתונים זמינים מבדיקות 18F-FDG-PET וסמנים זמינים של מחלת אלצהיימר.
מדגם המחקר כלל 34 נשים, עם מספר שנות השכלה של 15.2 שנים, בממוצע. הגיל הממוצע של המשתתפים בעת הופעת התסמינים עמד על 53.8 שנים והגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 57.2 שנים. המשתתפים והמלווים שלהם לעיתים קרובות התייחסו לתסמינים הקוגניטיביים הראשוניים כבעיות זיכרון, אך בירור מעמיק העלה כי מדובר היה בבעיות בתפקוד ניהולי, כולל זיכרון עבודה, גמישות קוגניטיבית ובקרה קוגניטיבית.
ליקוי קוגניטיבי במספר תחומים זוהה בבדיקות נוירו-פסיכולוגיות, כאשר הפרעה בתפקוד ניהולי הייתה המרכיב הבולט ביותר. בהתאם, באזורים הפרונטאליים והפריאטליים החופפים עם רשתות זיכרון עבודה תועד מטבוליזם ירוד בבדיקת PET.
בדיקות גנטיות לגנים אוטוזומאלים-דומיננטים היו שליליות בכל 8 המשתתפים שהשלימו את הבדיקה ואלל APOE ε4 אחד לפחות זוהה ב-14 מבין 26 נבדקים. בדיקת EET הייתה חריגה ב-14 מבין 17 מקרים, כאשר ב-13 מקרים תוארה האטה דיפוזית. יתרה מזאת, סמנים בנוזל שדרה או בדיקות הדמיה תאמו לפתופיזיולוגיה של מחלת אלצהיימר, אם כי חלבון p-tau בנוזל שדרה היה תקין ב-24% מהמקרים.
מבין המשתתפים עם הפרעה בתפקוד ניהולי בולטת שהשלימו בדיקות הדמיה בפרוטוקולי מחקר השלימו בדיקות להערכת פנוטיפ קליני אמנסטי (110 חולים), ויזואלי (18 חולים) ושפתי (7 חולים) של מחלת אלצהיימר. ממצאים אלו העידו על דפוס תואם של מטבוליזם ירוד באזור פריאטו-פרונטאלי במוח התומכים בתפקוד ניהולי עם שימור יחסי של האונה הטמפוראלית המדיאלית (בהשוואה לפנוטיפ האמנסטי), אוקסיפיטלית (בהשוואה לפנוטיפ הויזואלי) והאונה הטמפוראלית השמאלית (בהשוואה לפנוטיפ השפתי).
החוקרים מציעים כי יש להכיר בתסמונת זו, אשר כונתה Progressive Dysexecutive Syndrome, כפנוטיפ קליני ייחודי וכי אינה קשורה באופן ספציפי לאונה הפרונטאלית או לאזור אנטומי מסוים. התייצגות קלינית זו עשויה לנבוע ממחלת אלצהיימר, אך ככל הנראה אינה ספציפית לאתיולוגיה בודדת. הם גם מציעים קריטריונים אבחנתיים במטרה לעודד מחקרים נוספים בנושא.
Brain Communications
מחשבות שליליות חוזרות מלוות בשכיחות גבוהה של שינויים אופייניים למחלת אלצהיימר (Neurology)
במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיבה שלילית חוזרת נקשרה עם סמנים קוגניטיביים ונוירו-פתולוגיים של מחלת אלצהיימר. דאגות והרהורים חוזרים נקשרו עם ירידה בתפקוד קוגניטיבי גלובאלי, זיכרון מיידי ומושהה.
תיאוריית Cognitive Debt מציעה כי מחשבה שלילית חוזרת עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת אלצהיימר. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מחשבות שליליות חוזרות ובין סמני מחלת אלצהיימר, בהשוואה לתסמיני חרדה ודיכאון.
מדגם המחקר כלל 292 מבוגרים עם הערכות קוגניטיביות לאורך זמן, כולל 113 משתתפים שהשלימו בדיקת Amyloid-PET ו-Tau-PET ממדגם PREVENT-AD ו-68 מבוגרים שהשלימו בדיקות Amyloid-PET ממדגם IMAP+. כל המשתתפים השלימו שאלונים להערכת מחשבות שליליות חוזרות, דיכאון וחרדה.
מהנתונים עולה קשר בין מחשבות שליליות חוזרות ובין ירידה בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי (p=0.02), זיכרון מיידי (p=0.03) וזיכרון מושהה (p=0.04). בקרב אלו עם דפוס מחשבות שליליות חוזרות תועדה גם שכיחות גבוהה יותר של משקעי עמילואיד גלובאליים (P=0.01 במחקר PREVENT-AD ו-p=0.03 במחקר IMAP+) ומשקעי טאו באזור אנטורינלי. הקשרים הללו נותרו מובהקים סטטיסטית גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיבה שלילית חוזרת נקשרה עם ירידה בתפקוד קוגניטיבי בתחומים הנפגעים בחולים עם מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם ועם סמנים הדמייתיים למחלת אלצהיימר. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם שינויים בדפוסי חשיבה שלילית חוזרת עשויים להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר.
Neurology 2020
