מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול במטפורמין מלווה בסיכון מופחת לדליריום בקשישים עם סוכרת מסוג 2, כאשר מתן הטיפול התרופתי במינונים גבוהים יותר לוותה בהשפעה מגנה משמעותית יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דליריום הינו מצב מקדים וגורם סיכון לדמנציה, עדות לחשיבות נקיטת צעדים יעילים וגישות טיפול מונעות בקשישים עם סוכרת מסוג 2. לנוכח ההשפעה המשמעותית של דמנציה על האוכלוסייה, זיהוי תרופות בטוחות ויעילות למניעת דליריום משנית לסוכרת הינה צעד בעל השלכות משמעותיות ברמת בריאות הציבור.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות המגנות של מטפורמין מפני דליריום בקשישים עם סוכרת מסוג 2, כאשר החוקרים השלימו ניתוח סיכון מתחרה לתמותה במטרה לספק הערכה מדויקת יותר של ההשפעה המגנה של הטיפול התרופתי.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין מטופלים במטפורמין ובין מבוגרים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לדליריום ותמותה.
מדגם המחקר כלל 66,568 מטופלים במטפורמין ומספר דומה של מבוגרים שלא קיבלו טיפול תרופתי במטפורמין עם מאפייני בסיס דומים.
מניתוח הנתונים עלה כי טיפול במטפורמין לווה בסיכון מופחת משמעותית להתפתחות דליריום עם ירידה בסיכון לדליריום שנעה בהיקף של 19-23% (יחסי סיכון מתוקנים נעו בין 0.77 ועד 0.81).
החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה בין מינון הטיפול התרופתי במטפורמין ובין היקף ההשפעה המגנה מפני דליריום בקשישים, כאשר מינונים מצטברים ומינונים יומיים גבוהים יותר של מטפורמין לוו בירידה גדולה יותר בסיכון להתפתחות דליריום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי למטפורמין עשויה להיות השפעה מגנה מפני דליריום בקרב קשישים עם סוכרת מסוג 2.
