חשיפה ארוכת-טווח לזיהום אוויר, בפרט חומר חלקיקי בקוטר 2.5-10 מיקרומטר, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מוגבלות גופנית בקשישים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Healthy Longevity. במחקר העוקבה נבחנה ההשפעה של זיהום אוויר על מוגבלות גופנית בגיל מבוגר יותר במדגם גדול של קשישים בארצות הברית. המדגם כלל 15,411 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 70.2 שנים, 55% נשים) שהשיבו לסקר Health and Retirement Survey בין 2000 ו-2016.
החוקרים בחנו את הריכוז הממוצע של מזהמים שונים באוויר, כולל חומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר, חומר חלקיקי בקוטר 2.5-10 מיקרומטר, דו-תחמוצת החנקן ואוזון, בבתי המשתתפים באמצעות מודלים מרחביים. מוגבלות גופנית נבחנה על-פי מדד פעילות יומיומית, דוגמת לבוש, הליכה בחדר, רחצה, אכילה, יציאה וכניסה למיטה ושירותים.
חשיפה ארוכת-טווח לריכוזים גבוהים יותר של חומר חלקיקי בקוטר 2.5-10 מיקרומטר לוותה בעליה של 5% בסיכון למוגבלות (יחס סיכון מתוקן של 1.05 לכל 4.9 מק”ג/מ3, p=0.02). מנגד, חשיפה ארוכת-טווח לריכוזי אוזון גבוהים יותר לוותה בסיכון מופחת למוגבלות תפקודית (יחס סיכון מתוקן של 0.95 לכל 3.7 ppb, P=0.03). החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר או חשיפה לדו-תחמוצת החנקן ובין הסיכון למוגבלות. הקשרים הללו היו הבולטים ביותר במבוגרים בגילאי 65-70 שנים ובגילאי 80-85 שנים.
ממצאי המחקר מציעים כי הפחתת ריכוזי זיהום אוויר עשויה לסייע בהפחתת מוגבלות תפקודית והגבלה ביכולת ביצוע פעולות יומיומיות באוכלוסייה זו.
The Lancet Healthy Longevity, Sep 26, 2024
