הופעה מאוחרת של אפילפסיה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (Neurology)
הופעה מאוחרת של אפילפסיה מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתפתחות דמנציה בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לדמנציה לאחר התפתחות אפילפסיה בגיל מבוגר. הם התבססו על נתוני מדגם ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities), שהחל בשנים 1987-1989 עם 15,792 משתתפים מארבע אוכלוסיות בארצות הברית וזיהו הופעה מאוחרת של אפילפסיה, אשר הוגדרה כהופעת פרכוסים בגיל 67 שנים ומעלה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הופעה מאוחרת של אפילפסיה ובין דמנציה.
מבין 9,033 משתתפים במדגם ARIC עם נתונים מלאים, 671 אובחנו עם אפילפסיה בגיל מבוגר.
החוקרים מדווחים כי 279 חולים (41.6%) עם אפילפסיה בגיל מבוגר ו-1,408 חולים (16.8%) ללא אפילפסיה שהופיעה בגיל מבוגר פיתחו דמנציה (p<0.001). לאחר אבחנה של אפילפסיה בגיל מבוגר, יחס הסיכון המתוקן להתפתחות דמנציה עמד על 3.05 (רווח בר-סמך 95% של 2.65-3.51). חציון מרווח הזמן עד לאבחנת דמנציה מהופעת אפילפסיה בגיל מבוגר עמד על 3.66 שנים.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון להיארעות דמנציה גבוה יותר משמעותית בחולים עם אפילפסיה חדשה בגיל מבוגר. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון גורמים לסיכון המוגבר לדמנציה באוכלוסיה זו.
Neurology 2020
התראה אלקטרונית עשויה לסייע בזיהוי מוקדם של קשישים עם אובדן שמיעה (Ann Fam Med.)
במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Family Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התראה אלקטרונית במערכת המחשב עשויה לסייע לרופאים לזהות קשישים עם אובדן שמיעה בשלב מוקדם יותר ולהגדיל את שיעור ההפניות לבדיקות שמיעה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אובדן שמיעה, המוגבלות השניה בשכיחותה בארצות הברית, אינו מאובחן ואינו מטופל באופן מספק. זיהוי אובדן שמיעה בשלבים מוקדמים עשוי לסייע במניעת הסיבוכים הידועים של ליקוי שמיעה.
החוקרים בחנו תכנית סקירה לזיהוי והפניית מטופלים בגילאי 55 שנים ומעלה עם ירידה בשמיעה ב-10 מרפאות ראשוניות בשתי מערכות בריאות. המשתתפים השלימו את מדד Hearing Handicap Inventory for the Elderly. התראה אלקטרונית הודיעה לרופאים כי עליהם להשלים בדיקות סקר לאובדן שמיעה במהלך הביקור.
המחקר כלל 14,877 משתתפים מתאימים עם 36,701 ביקורים רפואיים. שיעורי ההפניות במרפאות הראשוניות עלו מ-3.2% בתחילת המחקר ל-14.4% במערכת בריאות אחת ומ-0.7% ל-4.7% במערכת הבריאות השניה. בקבוצת השוואה של רפואה כללית נרשמה עליה בשיעורי ההפניה מ-3.0% ל-3.3%.
מבין 5,883 משתתפים שהשלימו את מדד HHI, ב-25.2% (1,484 משתתפים) תועדו מדדי HHI המרמזים לאובדן שמיעה; במטופלים אלו תועדו שיעורי הפניה גבוהים יותר לבדיקות שמיעה (28% לעומת 9.2%). מבין 1,660 משתתפים שהופנו לבדיקת שמיעה, החוקרים אספו נתונים אודות 717 נבדקים: ב-669 מקרים (93.3%) נקבע כי ההפניה הייתה הולמת וב-421 מקרים (58.7%) הנבדקים היו מועמדים לעזרי שמיעה. בסיכומו של דבר, 71.5% מהמטופלים עימם יצרו החוקרים קשר חשו כי ההפניה לבדיקת שמיעה הייתה מוצדקת.
התראה אלקטרונית המשמשת כתזכורת לרופא לשאול מטופלים בגילאי 55 שנים ומעלה בעיות שמיעה הובילה לעליה משמעותית בשיעור ההפניות לבדיקות שמיעה של מטופלים בסיכון. החוקרים כותבים כי על רופאים לשקול אימוץ שיטה זו לזהות מטפלים עם אובדן שמיעה במטרה להפחית את הסיבוכים הכרוכים בליקוי שמיעה.
Ann Fam Med. 2020;18:520-527
התועלת של טיפול להפחתת רמות שומנים בדם אינה מוגבלת לצעירים (The Lancet)
משני מחקרים שפורסמו בכתב העת The Lancet עולה כי הטיפול בקשישים עם ערכי LDL מוגברים אינו צריך להיות פחות אינטנסיבי מהטיפול הניתן לחולים צעירים יותר, בין אם מדובר במניעה ראשונית או שניונית של מחלות טרשתיות של הלב וכלי הדם.
המחקר הראשון נערך בדנמרק וכלל 91,131 משתתפים בשנים 2003-2015, מהם 3% היו בגילאי 80-100 שנים ו-12% היו בגילאי 70-79 שנים.
מהנתונים עלה כי לכל עליה של 39 מ"ג/ד"ל בריכוז LDL לוותה בעליה של 34% בסיכון לאוטם לבבי ועליה של 16% בסיכון למחלה טרשתית של הלב וכלי הדם, לאורך מעקב ממוצע של 7.7 שנים בכלל האוכלוסייה ובכל קבוצות הגיל.
ממצאי המחקר העידו כי בקרב קשישים תועד סיכון אבסולוטי גדול יותר. לדוגמא, באלו בגילאי 80-100 שנים כל עליה של 39 מ"ג/ד"ל בערכי LDL לוותה ב-2.5 אירועים נוספים לכל 1,000 שנות-אדם, בעוד שבאלו בגילאי 20-49 שנים תועדה עליה של 0.6 אירועים לבביים נוספים לכל 1,000 שנות-אדם.
במחקר השני השלימו חוקרים מטה-אנליזה אשר כללה 244,090 חולים מ-29 מחקרים אקראיים להערכת סטטינים, Ezetimibe ומעכבי PCSK9, אשר פורסמו בין 2015-2020. טיפולים להפחתת רמות LDL, הובילו להפחתת הסיכון הקרדיווסקולארי בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה.
מהנתונים עולה כי כל ירידה של 39 מ"ג/ד"ל בריכוז LDL לוותה בירידה של 26% בסיכון לאירועים וסקולאריים מג'וריים בחולים אלו. יתרה מזאת, ירידה בערכי LDL לוותה בהפחתת הסיכון לכל אחד מהמרכיבים של התוצא העיקרי, כולל ירידה של 15% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, ירידה של 20% בסיכון לאוטם לבבי, ירידה של 27% בסיכון לאירוע מוחי וירידה של 20% בסיכון לרה-וסקולריזציה כלילית.
היקף הירידה בסיכון עם הטיפולים הללו לא היה שונה לפי גיל. בקרב חולים מבוגרים, הירידה בסיכון הייתה דומה עם טיפול בסטטינים וטיפול בתכשירים אחרים.
ממצאים אלו תומכים בהנחיות לשימוש בטיפולים להפחתת רמות שומנים בדם, כולל תרופות שאינן ממשפחת סטטינים, בחולים מבוגרים.
The Lancet 2020
היעילות והבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים במטופלים מבוגרים עם פרפור פרוזדורים (Front Pharmacol)
במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Pharmacology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי בקשישים, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) לווה באופן עקבי בפרופיל סיכון-תועלת הטוב ביותר ולכן יש להעדיף נוגד-קרישה זה בקשישים עם פרפור פרוזדורים. עם זאת, אין נתונים אודות ההשפעה של סיכון מוגבר לנפילות, שבריריות ודמנציה ודרושים נתונים נוספים בנושא.
נוגדי-קרישה פומיים מהווים את הטיפול המרכזי במקרים של פרפור פרוזדורים ונועדו להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם סיסטמי. ארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים העידו כי נוגדי-קרישה פומיים שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K היו לא-נחותים בהשוואה לטיפול בקומדין במניעת אירוע מוחי ותסחיף סיסטמי, כמו גם בכל הנוגע לסיכון לדימום מג'ורי.
כעת החוקרים השלימו סקירה שיטתית להערכת הנתונים בספרות הרפואית אודות ההשפעה של גיל מתקדם (75 שנים ומעלה), מחלות רקע רבות, נטילת תרופות רבות, סיכון מוגבר לנפילות, שבריריות ודמנציה על יעילות ובטיחות נוגדי-קרישה פומיים חדשים, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K. יתרה מזאת, מטה-אנליזה להערכת ההשפעה של גיל 75 שנים ומעלה בוצעה לאחר איסוף נתונים משישה ניתוחי פוסט-הוק של מחקרים אקראיים ומבוקרים ו-6 מחקרים תצפיתיים.
הממצאים הדגישו את היעילות העדיפה של נוגדי-קרישה פומיים ישירים למניעת אירוע מוחי/תסחיף סיסטמי (יחס סיכון של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.94) ותמותה (יחס סיכון של 0.77; רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.92). עוד עלו עדויות להעדר-נחיתות הטיפול מבחינת פרופיל הבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים חדשים בהשוואה לקומדין בקשישים עם פרפור פרוזדורים: יחס סיכון של 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.01) לאירועי דמם מג'ורי, יחס סיכון של 0.58 (רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.67) לדימום תוך-גולגולתי ויחס סיכון של 1.17 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.38) לדימום ממערכת העיכול.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב-Apixaban בקשישים עם פרפור פרוזדורים. עם זאת, הם מציינים כי ישנם פערי ידע בכל הנוגע להשפעה של סיכון מוגבר לנפילות, שבריריות ודמנציה וקוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
