האם שינוי אורחות חיים עשוי להביא להתאוששות תפקוד קוגניטיבי? (J Am Geriatr Soc)
שינוי אורחות חיים עשוי לסייע להביא לשיפור בכישורי החשיבה והזיכרון בקשישים עם ירידה קוגניטיבית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של התערבות רב-תחומית, הכוללת שיפור אורחות חיים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית סובייקטיבית או ליקוי קוגניטיבי קל. החוקרים השלימו מחקר בן 7 שבועות, אשר כלל משתתפים מהקהילה.
מדגם המחקר כלל 119 משתתפים, מהם 57 בקבוצת התערבות ו-62 בקבוצת הביקורת, בהם תועדה הידרדרות קוגניטיבית סובייקטיבית או ליקוי קוגניטיבי קל.
בקבוצת הביקורת הושלמו ארבעה מודולים הדרכתיים שנגעו לדמנציה ואורחות חיים המעלים את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, דיאטה ים-תיכונית, פעילות גופנית ומעורבות קוגניטיבית. המשתתפים קיבלו הוראה ליישם מידע זה לאורח החיים שלהם. בקבוצת ההתערבות נכללו אותם מודולים הדרכתיים וכן מרכיבים פעילים נוספים שנועדו לסייע ביישום מידע זה באורח החיים של המשתתפים: פגישות עם דיאטנית ועם פיזיולוג וכן אימון מוחי דרך הרשת.
החוקרים התבססו על מדד ANU-ADRI (Australian National University – Alzheimer's Disease Risk Index) להערכת אורחות החיים וכן העריכו את התפקוד הקוגניטיבי.
מניתוח הנתונים עולה כי בקבוצת ההתערבות תועדו מדדי ANU-ADRI נמוכים יותר משמעותית (P=0.013) ומדד תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר משמעותית (p=0.026), בהשוואה לקבוצת הביקורת. מניתוח משני של הנתונים עלה כי השינוי באורח החיים נבע מעליה בהקפדה על אורחות חיים המגנים על התפקוד הקוגניטיבי, יותר מאשר ירידה בגורמי סיכון התורמים לליקוי קוגניטיבי. השינויים בתפקוד הקוגניטיבי תועדו רק במבחן SDMT (Symbol Digit Modalities Test).
ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי שיפור אורחות החיים והפחתת גורמי סיכון לדמנציה עשוי להוביל לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בפרק זמן קצר בקרב מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
J Am Geriatr Soc. Published online September 9, 2020
האם טיפול בנוגדי-דיכאון עשוי לסייע במניעת דמנציה? (Neurology)
טיפול ב-Escitalopram (ציפרלקס) ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) הביא להפחתת רמות עמילואיד-ביתא-42 בנוזל השדרה של מבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, רמז לכך שהטיפול התרופתי עשוי לסייע במניעת מחלת אלצהיימר. עם זאת, יש עוד לקבוע אם הירידה המתונה הנ"ל בסמן זה תתורגם לתועלת קלינית.
מטרת המחקר הייתה לקבוע אם בהשוואה לפלסבו, מתן Escitalopram יפחית רמות עמילואיד-ביתא-42 בנוזל השדרה. החוקרים השלימו ניקור מותני להערכת רמות עמילואיד-ביתא-42 בנוזל השדרה לפני ואחרי טיפול ב-Escitalopram ב-114 משתתפים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת פלסבו, Escitalopram במינון 20 מ"ג למשך שבועיים, Escitalopram במינון 20 מ"ג למשך שמונה שבועות, או במינון 30 מ"ג למשך שמונה שבועות, עם השלמת דגימות נוזל שדרה לפני ואחרי הטיפול והערכת אחוז השינוי ברמות עמילואיד-ביתא-42.
מהנתונים עולה כי בקרב מטופלים ב-Escitalopram תועה ירידה כוללת של 9.4% בריכוזי עמילואיד-ביתא-42 בנוזל שדרה, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו (p<0.001). הממצאים הצביעו על קשר בין רמות עמילואיד-ביתא-42 בנוזל שדרה מתחת ל-250 פיקוגרם/מ"ל ובין ירידה קטנה יותר בריכוז עמילואיד-ביתא-42 (p=0.006) בהשוואה לנבדקים עם ריכוז עמילואיד-ביתא-42 בנוזל שדרה של מעל 250 פיקוגרם/מ"ל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן קצר-טווח של טיפול ב-Escitalopram הפחית ריכוזי עמילואיד-ביתא-42 בנוזל שדרה במבוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי שמור ועל-כן תרופות אלו עשויות לסייע במניעת מחלת אלצהיימר.
Neurology. Published online September 10, 2020
האם למשך השינה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי? (JAMA Network Open)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי משך שינה ארוך מאוד או קצר מאוד מלווה בהידרדרות מהירה יותר של התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, בהשוואה לאלו הישנים שבע שעות בלילה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין משך השינה ובין הידרדרות קוגניטיבית. הם התבססו על נתונים מגלים 4-8 (2009-2009 עד 2016-2017) ממחקר English Longitudinal Study of Ageing וגלים 1-3 (2011-2015) ממחקר China Health and Retirement Longitudinal Study. המשתתפים מאנגליה היו בגילאי 50 שנים ומעלה ואלו מבין היו בגילאי 45 שנים ומעלה.
ניתוח הנתונים כלל מידע אודות 20,065 משתתפים, כולל 9,254 משתתפים מאנגליה (גיל ממוצע של 64.6 שנים, 55.9% נשים) ו-10,811 משתתפים מסין (גיל ממוצע של 57.8 שנים, 50.2% גברים).
במהלך מעקב של 100,000 שנות-אדם, מדד סטיות התקן של התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי באלו שישנו עד 4 שעות בלילה ואלו שישנו 10 שעות ומעלה בכל לילה ירד מהר יותר, בהשוואה לאלו שישנו 7 שעות בלילה. החוקרים מדווחים על קשר בצורת U בין משך השינה ובין ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את המנגנונים בבסיס הקשר בין משך השינה ובין ההידרדרות הקוגניטיבית.
JAMA Network Open 2020
