מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי תסמיני דיכאון משמעותיים מלווים בסיכון מוגבר לרעילות חמורה משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת, כאשר התערבות בעקבות הערכה גריאטרית עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל.

החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי ומבוקר להערכת התערבויות בעקבות הערכה גריאטרית לעומת טיפול סטנדרטי להפחתת רעילות בדרגה 3 משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת.

מדגם המחקר כלל 605 חולים בגילאי 65 שנים ומעלה עם ממאירות סולידית בכל שלב, כאשר 402 חולקו לזרוע התערבות ו-203 לזרוע טיפול סטנדרטי. הערכה נפשית התבססו על מדד Mental Health Inventory 13, כאשר רעילות טיפול כימותרפי דורגה לפי קריטריוני ה-National Cancer Institute Common Terminology Criteria for Adverse Events.

החולים בזרוע ההתערבות קיבלו המלצות מצוות רב-מקצועי על-פי ההערכה הגריאטרית, בעוד שאלו בזרוע הטיפול הסטנדרטי קיבלו רק את תוצאות ההערכה הראשונית.

בחולים עם דיכאון תועדה רעילות חמורה יותר משנית לטיפול כימותרפי בזרוע הטיפול הסטנדרטי (70.7% לעומת 54.3%, p=0.02), אך לא כך היה באלו עם התערבות בעקבות הערכה גריאטרית (54.3% לעומת 48.5%, p=0.27).

הקשר בין דיכאון ובין רעילות משנית לטיפול כימותרפי תועד גם לאחר תקנון למדד Cancer and Aging Research Group Toxicity Score (יחס סיכויים של 1.98, רווח בר-סמך 95% של 1.07-3.65) ולמשתנים דמוגרפיים, מאפייני מחלה וטיפול (יחס סיכויים של 2.00, רווח בר-סמך 95% של 1.03-3.85).

לא תועד קשר בין חרדה ובין רעילות משנית לטיפול כימותרפי בזרוע הטיפול הסטנדרטי או בזרוע התערבות בעקבות הערכה גריאטרית.

החוקרים כותבים כי זוהה קשר בין דיכאון ובין יכון מוגבר לרעילות המטולוגית בלבד (יחס סיכויים של 2.50, רווח בר-סמך 95% של 1.13-5.56) בזרוע הטיפול הסטנדרטי.

מניתוח לפי תת-קבוצה קטנה עלו קשרים בין תסמיני חרדה מוגברים ובין סיכון מוגבר לרעילות המטולוגית ולא-המטולוגית משנית לטיפול כימותרפי.

ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין תסמיני דיכאון חמורים יותר ובין סיכון מוגבר לרעילות חמורה משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת. הסיכון הופחת באלו בזרוע התערבות בעקבות הערכה גריאטרית, רמז לכך שטיפול להקלה על תסמיני דיכאון עשוי להפחית את הסיכון לרעילות משנית לטיפול כימותרפי.

Cancer, Aug 4, 2024

לידיעה במדסקייפ