החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע.
הם זיהו את כל החולים עם מרשמים לטיפול ב-Sildenafil או ארבע תרופות אחרות – Bumetanide, Furosemide, Spironolactone, או Nifedipine. מהתוצאות עלה כי הטיפול בוויאגרה לווה בסיכון מופחת להתפתחות מחלת אלצהיימר, בהשוואה לתרופות האחרות. לדוגמא, מתן Sildenafil לווה בירידה של 54% בהיארעות מחלת אלצהיימר לפי נתוני מאגר MarketScan (יחס סיכון של 0.46, רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.66) וירידה של 30% בהימצאות מחלת אלצהיימר במאגר Clinformatics (יחס סיכון של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.49-1.00) בהשוואה ל-Spironolactone.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר קודם שפורסם מוקדם יותר השנה והצביע על השפעה מגנה אפשרית של טיפול במעכבי PDE5 על הסיכון למחלת אלצהיימר. עם זאת, שני המחקרים הללו עומדים בניגוד למחקר נוסף שפורסם בכתב העת Brain Communications בסוף שנת 2022 ולא הצביע על קשר דומה בין תרופות לטיפול בהפרעות זפקה ובין סיכון מופחת למחלת אלצהיימר.החוקרים מצאו עוד כי טיפול בוויאגרה הפחית באופן תלוי מינון ריכוזי pTau181 ו-pTau205, הן בחולים עם מחלת אלצהיימר משפחתית והן באלו עם מחלת אלצהיימר ספורדית.
מניתוח נתוני ריצוף רנ”א עלה כי ויאגרה מכוונת באופן ספציפי לגנים ומסלולים פתו-ביולוגיים הקשורים למחלת אלצהיימר, ממצאים התומכים בהשפעה החיובית של ויאגרה כנגד מחלת אלצהיימר. החוקרים מאמינים כי ממצאי המחקר מספקים את העדויות הנדרשות להשלמת מחקרים קליניים לבחינה מעמיקה של התועלת האפשרית של ויאגרה בחולים עם מחלת אלצהיימר.
J Alzheimer’s Dis, March 1, 2024
