מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). המשתתפים השיבו לשאלות אודות פעילות גופנית, תסמיני אינסומניה, משך שינה וישנוניות במהלך שעות היום לאורך 10 שנות מעקב. משתתף פעיל גופנית הוגדר במידה והתאמן בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע במשך לפחות שעה בכל שבוע.
התוצאים העיקריים כללו אינסומניה, משך שינה וישנוניות במהלך שעות היום בהקשר של פעילות גופנית. מתחילת המחקר עד תום מהעקב, 37% מהמשתתפים היו לא-פעילים גופנית באופן עקבי, 25% היו פעילים גופנית באופן עקבי, 20% הפכו ללא-פעילים ו-18% הפכו לפעילים גופנית.
לאחר תקנון לגיל, מין, מדד מסת גוף, הרגלי עישון ומרכז מחקר, בקרב משתתפים שהיו פעילים באופן עקבי תועד סיכוי נמוך יותר לקשיי התחלת שינה (יחס סיכויים מתוקן של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.78) ומשך שינה קצר של עד 6 שעות בלילה (יחס סיכויים מתוקן של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.85) ומשך שינה ארוך של לפחות 9 שעות בלילה (יחס סיכויים מתוקן של 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.84), בהשוואה לאלו שהיו לא-פעילים גופנית באופן עקבי.
באלו שהיו פעילים גופנית באופן עקבי תועד סיכוי נמוך ב-22% לדווח על תסמיני אינסומניה, סיכוי נמוך ב-40% לדווח על שני תסמינים וסיכוי נמוך ב-37% לדווח על שלושת התסמינים. החוקרים לא זיהוי קשר בין ישנוניות במהלך שעות היום וקשיים באחזקת שינה ובין הרגלי פעילות גופנית.
ממצאי המחקר מעידים כי הקפדה לאורך זמן על פעילות גופנית סדירה עשויה להיות גורם חשוב בשיפור משך השינה והפחתת תסמיני אינסומניה.
BMJ Open, March 25, 2024
