בחולים עם זיהום ראשון של מפרק תותב לא תועדו הבדלים בגישת הטיפול בחולים מתחת לגיל 75 שנים ואלו בגילאי 75 שנים ומעלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Medicine. יתרה מזאת, בקשישים בגילאי 75 שנים ומעלה נמצא כי היסטוריה של מחלת לב, כולל הפרעות קצב או אי-ספיקת לב, לוותה בסיכון מוגבר לזיהום מפרק תותב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם עליה בגיל האוכלוסייה ועליה בצורך בניתוח החלפה מלאה של מפרקי ברך או ירך, צפויה עליה בשיעורי זיהום מפרק תותב בקשישים. בספרות הרפואית אין מחקרים להשוואת שכיחות גורמי סיכון, אתיולוגיה, טיפול ותמותה עקב זיהום מפרק תותב בקשישים.
במסגרת המחקר השלימו החוקרים השוואה של המאפיינים הקליניים, הטיפול והתמותה בחולים מתחת לגיל 75 שנים לעומת אלו בגילאי 75 שנים ומעלה עם זיהום ראשון של מפרק תותב של הירך או הברך שטופלו במרכז שלישוני בין ספטמבר 2017 ועד דצמבר 2019.
מדגם המחקר כלל 98 חולים, מהם 63 חולים מתחת לגיל 75 שנים ו-35 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה. הקבוצות היו דומות מבחינת האתיולוגיה, טיפול מונחה-תרבית, דיכוי אנטיביוטי ומשך אשפוז. לא תועדו הבדלים בטיפול הניתוחי, אשר בוצע בקרוב ל-97% מהחולים בשתי הקבוצות.
הפרעות קצב לב ואי-ספיקת לב היו נפוצים יותר באלו בגילאי 75 שנים ומעלה.
שיעורי אשפוז חוזר משנית לזיהום מפרק תוצב היו נמוכים יותר בקרב חולים מבוגרים יותר (p=0.005). שיעורי התמותה בתוך שנה אחת מהאבחנה היו נמוכים עם ארבעה מקרי תמותה (4.1%), אשר תועדו בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה ונבעו מאלח-דם.
החוקרים מסכמים כי במחקר הנוכחי הם מצאו כי הטיפול בחולים עם זיהום מפרק תותב היה דומה ללא תלות בגיל החולים. הממצאים מעידים כי היסטוריה לבבית הינה אחד מגורמי הסיכון לזיהום מפרק תותב אשר תואר בשכיחות גבוהה יותר באלו בגילאי 75 שנים ומעלה. למרות שמקרי תמותה היו נדירים, שיעורי התמותה לאחר שנה אחת היו גבוהים יותר באלו בגילאי 75 שנים ומעלה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים, רב-מרכזיים, במטרה לבחון גורמי סיכון וגישות טיפול בזיהומי מפרק תותב בקשישים.
