מחקר שפורסם לאחרונה גילה כי שני מודלים נפוצים המשמשים להערכת סיכון לשברים, אינם מתאימים עבור נשים צעירות לאחר גיל המעבר.
מחקר שפורסם לאחרונה ב-JAMA Internal Medicine גילה כי שני מודלים נפוצים המשמשים להערכת סיכון לשברים, אינם מתאימים עבור נשים צעירות לאחר גיל המעבר. המודל הראשון, הידוע בשםUS Fracture Risk Assessment Tool (FRAX) הראה יעילות מוגבלת באיתור אוסטאופורוזיס בקרב נשים, בעוד המודל השני, Osteoporosis Self-Assessment Tool (OST), הציג ביצועים טובים יותר על פני קבוצות שונות. עם זאת, גם הוא נכשל בניבוי מדויק של המטופלים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול משבר. לפיכך, מומחים לאוסטאופורוזיס מדגישים כי יש לערוך בדיקות בקרב כל המטופלים עם גורם סיכון כלשהו, גם אם המודלים מייתרים את הבדיקה.
בהמלצת USPSTF, נשים בגילאי 65 ומעלה נדרשות לבצע בדיקות שגרתיות של צפיפות העצם בכדי להעריך את הסיכון לאוסטאופורוזיס, אשר בתורה מעלה את הסיכון לשברים בירך, בעמוד השדרה, בכתף או באמה. יש לציין, כי עבור נשים בגילאי 50 עד 64, המתאם בין בדיקת צפיפות העצם להתפתחות אוסטאופורוזיס פחות מדויק, ולכן לקבוצת גיל זו, ה-USPSTF מציע להשתמש במודלים, FRAX או OST.
החוקרת הראשית, ד”ר קרולין ג’יי קרנדל, מומחית לרפואה פנימית וחוקרת שירותי בריאות בבית הספר לרפואה, UCLA, ועמיתיה, עקבו אחר יותר מ-67,000 נשים בגילאי 50-64 במשך 10 שנים ובדקו מי מהן פיתחה אוסטאופורוזיס. החוקרים גילו כי שני המודלים, FRAX ו-OST, לא ניבאו בצורה טובה את הסיכון להיווצרות שבר. הדיוק של FRAX הגיע לשיא של 65% עבור נשים אסייתיות (AUC 0.65, 95% CI 0.58 – 0.71), והיה הנמוך ביותר עבור נשים ממוצא אתני שחור (AUC 0.55, 95% CI 0.52 – 0.59). מודל OST גם היה מדויק יותר (62%) עבור נשים אסייתיות, (AUC 0.62, 95% CI 0.56 – 0.69), ונמוך ביותר עבור נשים ממוצא אתני שחור (AUC 0.53, 95% CI 0.50 – 0.57).
